הי, אני יניר:)
אני נחמד, אוהב לצייר, אוהב לשיר ולנגן.

מה עוד לכתוב... הממ.. אני ביישן, עדין. אוהב להתרגש. רומנטיקן אולי... כן. כן - בוודאות רומנטיקן. אני אמנם מאוד הגיוני, אבל עם רגליים על... הממ, ובכן, על כל דבר שהוא לא קרקע.

הנה הרגע הזה של לכתוב שורה, ואז למחוק... משהו כמו: "כן! אני אכתוב שההגיון שלי מרשה הרבה פעמים לרגש לגבור עליו! לא, לא... זה אדיוטי לכתוב דבר כזה. נדוש. פלצני אפילו. הממ... אולי אפשר לכתוב על הדעות ההגיוניות שלי לגבי דת, למשל, ואיך שזה לא כל כך תואם את הדעות שלי לגבי זוגיות. לא, לא טוב. זה אולי מעניין, אבל גם חופר."

חח. "חופר". אני בכלל לא אוהב להשתמש במלה הזאת. בכל אופן, בהקשר הזה. אבל אין לי מילה אחרת: אולי הנושא לא מספיק פילוסופי בשביל להשתמש ב"פילוסופי"? אולי. לא בטוח. ומה עם "מתפלסף"? לא... "מתפלסף" זה פילוסופי בכאילו. מזלזל מדי...
"מעייף". כן. "מעייף" זה טוב, אבל מזכיר לי יותר מדי אמא מטופחת בגיל 37 שמדברת בטון "נורא תל אביבי". לא יודע למה. ולא שיש לי משהו נגדן - זה פשוט שאני לא אמא מטופחת בגיל 37.
הייתי משתמש ב"כורה", אבל זה בעצם "חופר" במסווה של מילה שלא נאמרת ע"י כולם כל הזמן. זה לעבוד על עצמי שאני משתמש במילה לא נפוצה, כשהסיבה היחידה שאני משתמש בה היא כדי לא להשתמש במלה נפוצה עד כדי סלידה.
טוב נו, נשתמש ב"חופר"...

טוב, די כבר עם המחשבות! אני צריך לכתוב על עצמי משהו.
הממ... טוב, נשאיר את זה בינתיים ככה. כשאני אחשוב על משהו לכתוב, אני אכתוב. בסך הכל זה בסדר. "נחמד" זה לא רע, לצייר לשיר ולנגן מעביר את זה שאני קצת אומנותי. אולי צריך להוסיף שאני גם אוהב מדעי המחשב ומתמטיקה, כניגוד. טוב, נכתוב את זה בחלק של "מה אני עושה בחיים". חוץ מזה שזה לא כזה ניגוד.
טוב...

אין לי כרגע מה עוד לכתוב על עצמי, אבל אני אפרט יותר כשיהיה לי. מבטיח:)

לומד מדעי המחשב